מאת: יעל הלפמן
כהן
הטבע מזמן לנו
צורת חשיבה אחרת לגבי האופן שאנו מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי
המוצרים שנמצאים בשימושנו, והוא מקור לאופטימיות לגבי היכולות של האנושות לתת מענה
לצורך הבהול בפיתוח מקיים.
בראש רשימת
האתגרים של האנושות במאה ה-21, נמצאת הדרישה לפיתוח מקיים. משאבים ומערכות
אקולוגיות נמצאים בהתדרדרות, בעוד שהדרישה לשירותיהם גדלה. אנו עדיין תלויים בנפט,
פולטים פחמן ומנצלים אחוז נמוך מחומרי הגלם בתהליכי הייצור הראשוניים. דרוש שינוי
מהותי באופן שאנו חושבים, מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים
שלנו. בטבע תשובות מהותיות לשינוי הנדרש.
הטבע הוא מקור
ידע לפתרונות תכנוניים המעשירים תפיסות וידע של מהנדסים ומתכננים. מערכות
ביולוגיות הפועלות תחת מגבלות החיים מדגימות על פי רוב פתרונות חדשניים ומקיימים
ברמת המבנים, התהליכים והמערכת. תחום הביומימיקרי מזוהה כיום כאחד מבסיסי הידע
שעשויים לתת מענה לצורך בפיתוח טכנולוגיות מקיימות. קיימות דוגמאות רבות
לטכנולוגיות ביומימטיות מקיימות, ובהן טכנולוגיות העוסקות בנושאי הליבה הסביבתיים –
האנרגיה, החומר והמים.
על מנת לתמוך
בתכנון מקיים בהשראת הטבע פותחו מספר כלים תכנוניים לרבות "עקרונות
החיים" ו"עקרונות האידיאליות" בטבע. כלים אלו מנגישים למתכנן
אסטרטגיות ועקרונות קיימות בטבע ומאפשרים את הטמעתם עוד בשלב הראשוני של תהליך
התכנון, שלב הרעיון התכנוני.
לצד הכלים
שפותחו לתמוך בתכנון המקיים בהשראת הטבע, נותרת השאלה, האם פתרונות ביומימטיים הם
בהכרח מקיימים? מתכנן ביומימטי יכול להעתיק פתרון תכנוני מסוים מן הטבע אך לבצע
אותו בדרך לא מקיימת, תוך שימוש בחומרים מזיקים ובתהליכי ייצור מזהמים. ברור כי
שיטת תכנון ביומימטית אינה ערובה לקיימות, וכי יש לבצע תהליך מודע של העתקת
הפתרונות המקיימים של הטבע תוך בחינת המערכת הביולוגית כחלק מסביבתה. יחד עם זאת
גם ברור כי הטבע מספק לנו צורת חשיבה אחרת שעל פי אמרתו הידועה של איינשטיין
"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות צורת החשיבה ששימשה אותנו כשיצרנו אותן",
היא הכרחית לפתרון אתגרים.
מקור הידיעה:
ידיעה זו הינה
תקציר של מאמר הסקירה "קיימות- מבט מהטבע" מאת יעל הלפמן כהן שפורסם
בכתב העת לאקולוגיה וסביבה.
